מזונות חומציים בסיסיים והטיפול בפיסורה

המזונות השונים מספקים לנו רכיבי תזונה חיוניים כמו חלבונים, פחמימות, שומנים, ויטמינים ומינרלים. רכיבים אלה ממלאים תפקיד חשוב בשמירה על הבריאות ,אולם הגוף יכול לספוג ולהשתמש בחומרים המזינים המגיעים מהמזון רק כשהאיזון חומצי-בסיסי תקין.

מה קורה כשהאיזון מופר?

אז מתחילות להופיע בעיות בריאותיות וזאת מכיוון  שלצורך האיזון, הגוף עשוי להשתמש במינרלים בסיסיים מתוך המאגרים שיש לו כגון נתרן, אשלגן, מגנזיום וסידן. המינרלים הללו נלקחים למעשה מאיברים חיוניים ומהעצמות על מנת לסתור ולנטרל את החומצה. חוסר האיזון משפיע על אוכלוסיית חיידקי המעיים וגורם לתפקוד לקוי של אנזימים וכך למעשה אין ספיגה טובה של המזון ונוצרים חוסרים תזונתיים. כל זאת יוצר נזק מצטבר לגוף, שלעיתים מתגלה רק לאחר שנים ומתבטא במחלות שונות

מה גורם לגוף להיות חומצי?

מזון, מתח, לחץ וחוסר פעילות גופנית או במילים אחרות – אורח החיים המודרני והתזונה המקובלת כיום. לכן חשוב להתבסס על תזונה המכילה יותר מזון בסיסי וצמצום צריכת המזון החומצי.

מזונות גורמי בסיס וגורמי חומצה

יש לזכור שלא חשוב אם המזונות שאתם צורכים חומציים או בסיסיים מלכתחילה. חשוב מה קורה אחרי תהליך העיכול. האם הם תורמים למאגרי הבסיס של הגוף, ו/או מנטרלים חומציות, או שהם מוסיפים חומציות, המאלצת את הגוף להיאבק כדי לנטרל אותה.

לעיתים קרובות, מזון שלדעת רוב האנשים גורם לחומציות עושה בדיוק ההפך, אחרי שהוא עובר מטבוליזם (עיכול, חילוף חומרים). לדוגמה: לימון יוצר בסיסיות חזקה, אף שהוא חומצי מבחינה כימית . פירוש הדבר שלא כל המזונות שערכי ה-pH המקוריים שלהם חומציים, יוצרים חומציות בגוף, ולא כל המזונות הלא-חומציים מטבעם יוצרים סביבה בסיסית אחרי שהם עוברים מטבוליזם. עוף, לדוגמה, אינו חומצי, אך כשהוא מתעכל בגוף, יש לו השפעה חומצית מתונה.